במציאות בה הגיוס נתפס כמובן מאליו, נדמה כי שכחנו את עקרונותיו המרכזיים של חוק שירות הביטחון: על מי חלה חובת הגיוס? מהו אורך השירות, נכון להיום? ומהי הענישה במקרה של הפרת החוק?
על כל אזרח ישראלי חלה חובת התייצבות לרישומים, לבדיקות ולגיוס עצמו, בהתאם לרשום בחוק. אוכלוסיית המלש"בים (מועמד לשירות ביטחון) כוללת גברים בין הגילאים 18 עד 29 ונשים לא נשואות בין הגילאים 18 עד 26, שנמצאו כשירים רפואית. למרות הטווח הרחב, רוב המתגייסים הם בגילאי 18-19. הזימון לביצוע הליכי צו ראשון יהיה בדרך כלל בגיל 16 וחצי.
מהו אורך השירות בצה"ל?
כיום אורך שירות החובה לגברים קבוע בחוק ועומד על 32 חודשים לעומת זה של הנשים, שאורכו 24 חודשים. תפקידים מסוימים מחייבים את המשרתים בהם לשירות נוסף כאשר אופיו ואורכו תלויים בתפקיד. לחיילים בעלי תנאי שירות מותאמים, כמו מתנדבים, חיילים בודדים, יוצאי צבא זר, עולים חדשים ואחרים- משך השירות מותאם גם הוא ולרוב מקוצר משמעותית.
שימו לב: אורך השירות משתנה והוא עומד כיום על 36 חודשים בהתאם להחלטת ממשלה ותיקון חקיקה בשל מלחמת חרבות ברזל.
מהו גיל הגיוס?
ככלל גיל הגיוס לצה"ל הוא 18 שנים. עם זאת מועמד לשירות בטחון ( מלש"ב) יוכל לבקש להתגייס אחר הגיעו לגיל 17.5 והבקשה חייבת להיות מגובה באישור הוריו או האפוטרופוס הממונה עליו. חשוב לדעת כי חישוב גילאי המועמדים נעשה על-פי לוח השנה העברי.
מלש"ב שנקבע לו זימון יקבל מכתב אישי בדואר המפרט על תאריך ההתייצבות, על מיקום ההתייצבות ועל מטרתו. שימו לב, חובת ההתייצבות חלה גם אם לא התקבל מכתב או הודעה רשמית והדבר לא הובא לידיעתו של המועמד, לכן כדאי מפעם לפעם להתעדכן אודות תאריכי הזימונים באתר שלנו על מנת לא לפספס אותם ללא סיבה מוצדקת.
האם יש מי שפטור משירות חובה?
קריטריונים שונים הקבועים בחוק שירות הביטחון מקנים פטור משירות החובה ומקבלי הפטור רשאים להגיש בקשה להתנדבות. החוק פוטר בעיקר נשים נשואות, הרות ואימהות, בנות המצהירות על עצמן שהן בעלות אורח חיים דתי, מי שאינו נמצא בטווח גיל הגיוס ותלמידי ישיבות המצהירים על הקדשת חייהם ללימודי תורה (כיום השאלה נדונה בכנסת לאור פסיקת בג"ץ בענין). החוק ככלל אינו חל על ערביי ישראל ועל בני מיעוטים שונים (פרט לגברים נוצרים, דרוזים וצ'רקסיים).
קיימים מקרים נוספים המביאים לכך שמלש"ב יכול להימצא לא כשיר על ידי ועדה רפואית צבאית ובמקרה כזה יקבל פרופיל 21 – נמוך מהנדרש לגיוס. מדובר במצבים שדרגת חומרתם מביאה להחלטה על מתן פטור משירות מסיבות רפואיות או נפשיות. במצב של הכרזה על אי כשירות רפואית המלש"ב יכול להגיש בקשת התנדבות.
מהי הענישה למי שמשתמט מגיוס?
החוק קובע כי אי ציות לחובת ההתייצבות והגיוס מהווה עבירה פלילית. מובן שאין מדובר במי שהצבא החליט לפטור מחובת הגיוס.
קיימים מצבים רבים בהם מלש"ב שלא משתף פעולה עם הצבא ולא מתייצב בלשכת הגיוס לביצוע הליכי מיון עלול להיקלע למצב של הכרזה עליו כעל מי שאינו משתף פעולה, והסנקציות הצפויות במקרה כזה הן רבות ועלולות לגרור איסור יציאה מהארץ ובמקרים מסוימים להוביל אף למעצר והעמדה לדין בבית דין צבאי. בעקבות העמדה לדין זו עלול המלש"ב להישלח למאסר בכלא הצבאי. העונ שייגזר על המלש"ב יכול לנוע בין ימים ספורים ועד שנתיים, בהתאם להחלטת הרכב בית הדין. כיום בשל מלחמת חרבות ברזל קיימת הנחייה של הפרקליטות הצבאית להחמיר בענישה של עריקים ובכלל זה גם מי שהוגדר כעריק בשל אי התייצבות למיונים בלשכות הגיוס.
האם עורך דין צבאי יוכל לסייע בתהליך הוצאת פטור צבאי?
מומלץ מאד לא להגיע למצב של הכרזה עליך כעל משתמט מגיוס!!! במקרה של בעיה מומלץ להיוועץ בהקדם עם עורך דין צבאי. לעורך דין בני דור ניסיון עם אלפי מגויסים וחיילים, ובעזרתו תוכלו להביא את ייחודיות המקרה שלכם בצורה המיטבית בפני גורמי הצבא ולהגדיל את הסיכויים לקבל פטור במידה ואכן יש לכך הצדקה.
