מלחמת "חרבות ברזל" הציבה את שאלת הפטור מטעמי דת או כפי שיש המכנים אותו "פטור דת" על סדר היום הציבורי. לאחרונה, ובעיקר בחודשים האחרונים אנחנו שומעים כמעט מידי יום התבטאויות מגורמים שונים בנוגע לפטור מטעמי דת, לשאלה מי פטור, למה הוא פטור ומה הבסיס החוקי של הפטור מטעמי דת.
הצורך בכמות חיילים גדולה בהרבה לעומת המצב טרם המלחמה ברור לכל. הוא נובע בראש ובראשונה מהאתגר ומהסכנות הנשקפות למדינת ישראל בגזרות השונות, אך גם מכמות החיילים שיצאו מסדר הכוחות של צה"ל (המכונה: "סד"כ") מאז המלחמה. הטענות הנשמעות מכיוון המשרתים בסדיר ובמילואים ומשפחותיהם מובאות לכותרות על בסיס יומיומי. במאמר זה ננסה לעשות מעט סדר בשאלת הפטור מטעמי דת הן לנשים והן לגברים.
מה היקף הפטור מטעמי דת לגברים ?
הנתונים שיובאו להלן מבוססים על אמצעי התקשורת השונים, והם מתייחסים לגברים בלבד:
- נכון לחודש מרץ 2025, הנתונים העדכניים ביותר לגבי גיוס צעירים חרדים לצה"ל מתייחסים לשנת 2023. לפי השנתון החרדי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין ינואר 2023 לינואר 2024 חלה עלייה ניכרת במספר בחורי הישיבות והאברכים, בעוד שאחוז המתגייסים לשירות צבאי ולאומי מתוך האוכלוסייה החרדית ירד.
- בעשור האחרון, מספר בחורי הישיבות והאברכים זינק ב-83%, בעוד שמספר החרדים המתגייסים לצבא ירד ב-36%.
- נתונים נוספים מצביעים על כך שכיום ישנם כ-13,300 חרדים בני 18, המהווים 16% ממחזור בני ה-18 היהודים.
- פחות מ-3% מהחרדים שמקבלים דחיית שירות מתגייסים בשנה, ושישית מבני המחזור החרדי מוציאים פטור נפשי או גופני, יותר מפי 2 מכלל הציבור.
יש לציין כי קיימים אתגרים באיסוף נתונים מדויקים על גיוס חרדים לצה"ל, והיו בעבר פערים בין הנתונים המדווחים למצב בפועל.
לסיכום, הנתונים העדכניים ביותר מצביעים על ירידה בשיעור הגיוס של צעירים חרדים לצה"ל, לצד עלייה במספר הלומדים בישיבות.
מה היקף הפטור מטעמי דת לנשים ?
- עפ"י דוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2023 והתבסס על נתונים משנת 2021, כ-36.8% מהמועמדות לשירות ביטחון (מלש"ביות) קיבלו פטור משירות צבאי מטעמי דת. בשנים 2019 ו-2020, שיעור זה עמד על 35.7% ו-36.4% בהתאמה.
- במונחים מספריים, מדי שנה כ-18,000 צעירות מקבלות פטור משירות צבאי בטענה כי הן דתיות.
- יש לציין כי לאורך השנים הועלו טענות על כך שחלק מהצהרות הדת אינן משקפות בהכרח אורח חיים דתי אמיתי. לפי הערכות, כ-64% מהמשתמטות על בסיס דת אינן מקיימות אורח חיים דתי בפועל.
- כדי להתמודד עם תופעה זו, צה"ל מפעיל מנגנוני בדיקה, כולל שימוש בחוקרים פרטיים, במטרה לוודא את אמיתות ההצהרות. עם זאת, האכיפה בתחום זה נחשבת למוגבלת, ורק מקרים מעטים של הצהרות כוזבות מתגלים ומטופלים.
- נתונים מעודכנים יותר מצביעים על כך שבשנת 2022, 36% מהמועמדות לשירות קיבלו פטור מטעמי דת.
- כדי להתמודד עם תופעה זו, צה"ל מפעיל מנגנוני בדיקה, כולל שימוש בחוקרים פרטיים, במטרה לוודא את אמיתות ההצהרות. עם זאת, האכיפה בתחום זה נחשבת למוגבלת, ורק מקרים מעטים של הצהרות כוזבות מתגלים ומטופלים.
מהו פטור משירות צבאי מטעמי דת?
פטור משירות צבאי מטעמי דת הוא הסדר חוקי המאפשר לאזרחים מסוימים להשתחרר מחובת הגיוס לצה"ל בשל אמונתם הדתית ואורח חייהם. הפטור מוסדר במסגרת חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, וכן בתקנות ובהוראות פנימיות של צה"ל.
מהו הבסיס החוקי לפטור משירות צבאי מטעמי דת?
חוק שירות ביטחון קובע כי גיוס חובה חל על כל אזרחי ישראל, אך הוא גם מאפשר חריגים מסוימים, לרבות פטור לנשים מטעמי דת. סעיף 40 לחוק מגדיר את הפטור מטעמי דת.
מהם התנאים לקבלת פטור משירות צבאי לנשים דתיות?
בהתאם לחוק ולתקנות על המיועדת לשירות בטחון להצהיר בכתב שלושה אלה:
- טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
- היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
- היא אינה נוסעת בשבת.
איך ולמי מוגשת בקשה לפטור מטעמי דת?
הבקשה מוגשת ללשכת הגיוס באמצעות טופס הצהרה רשמי. בנוסף, עשויות להיערך בדיקות נוספות על ידי גורמי צה"ל, כולל ועדות ראיון שתפקידן לוודא כי המבקשת אכן עומדת בקריטריונים.
מהם התנאים לפטור מגיוס לגברים על רקע דתי?
בעוד שלנשים קיימת אפשרות לקבל פטור מטעמי דת באופן ישיר, המצב עבור גברים מורכב יותר. הפטור עבור תלמידי ישיבות מוסדר במסגרת הסדר "תורתו אומנותו" לפיו תלמידי ישיבה שתורתם היא עיסוקם יכולים לקבל דחיית שירות כל עוד הם ממשיכים בלימודיהם.
כיצד מוסדר הפטור לתלמידי ישיבות?
הפטור מוסדר בהוראות מתקני אכ"א, והוא דורש עמידה בתנאים כגון:
- היות התלמיד רשום בישיבה מוכרת על ידי המדינה.
- חידוש סטטוס הלימודים מדי שנה והוכחת המשך לימוד תורה במשרה מלאה.
- הצהרה והתחייבות להימנע מעבודה או לימודים חיצוניים במהלך תקופת הדחייה.
מה קורה כאשר תלמיד ישיבה מפסיק את לימודיו?
במקרה שתלמיד ישיבה מפסיק ללמוד, עליו להתייצב בלשכת הגיוס לצורך בחינת מצבו. במקרים רבים, מי שמפסיק ללמוד עשוי להיות מחויב להתגייס לשירות סדיר בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי.
מהן הסנקציות על מי שמצהיר הצהרה כוזבת?
מי שמוסר מידע כוזב בבקשת פטור עלול לעמוד בפני צעדים משפטיים, כולל ביטול הפטור, חיוב בגיוס ואף העמדה לדין פלילי בגין מסירת מידע כוזב לרשות צבאית.
כיצד מתבצע הפיקוח על שימוש בפטור הדתי?
הצבא מפעיל מנגנוני פיקוח שונים כדי לוודא שהפטור ניתן למי שעומד בתנאים. פיקוח זה כולל בדיקות מדגמיות, בירור על אורח החיים בפועל ולעיתים חקירות מעמיקות יותר במקרה של חשד להפרה.
האם ניתן לערער על החלטה שניתנה לגבי הפטור?
כן. מי שבקשתו לפטור נדחתה יכול להגיש ערעור לוועדת ערעורים מיוחדת. במקרים מסוימים ניתן גם לפנות לבג"ץ במטרה לערער על החלטות צה"ל בעניינים אלו.
מה עם צווי הגיוס שנשלחו לחרדים בתקופה האחרונה?
הבסיס החוקי של הסדר "תורתו אומנותו" עומד במוקד השיח הלאומי/חברתי/משפטי שנים רבות. בשל העובדה שלא נמצא הסדר חוקי להמשך המצב שהיה נהוג שלח צה"ל אלפי צווי גיוס לחרדים.
למרות הקושי להבין את תמונת המצב המלאה, להלן ריכוז נתונים שפורסמו באמצעי התקשורת השונים:
- מספר המתגייסים בפועל: בחודש ינואר 2025 התגייסו 338 צעירים חרדים, מהם 211 לוחמים והשאר תומכי לחימה.
- שיעור ההתייצבות: מתוך 3,000 הצווים הראשונים שנשלחו, רק כ-240 צעירים התייצבו, המהווים פחות מ-10% מכלל מקבלי הצווים.
- על פי הנתונים המפורסמים בכלי התקשורת השונים עד כה, צה"ל שלח כ-10,000 צווי גיוס לצעירים חרדים.
- תוכניות עתידיות: צה"ל מתכנן לשלוח כ-14,000 צווי גיוס נוספים לצעירים חרדים במהלך השלישון השלישי של שנת הגיוס, במטרה להגביר את שיעור הגיוס בקרב אוכלוסייה זו.
מה קורה למי שלא מתייצב לאחר שצה"ל החליט על גיוסו ועל הפסקת הסדר הפטור מטעמי דת שקיבל?
קיימים אתגרים משמעותיים בתחום האכיפה והסנקציות כלפי אלו שאינם מתייצבים, ונדרשות פעולות נוספות לשיפור המצב מתוך פרסומים שונים ניתן ללמוד שהאתגר אינו קל:
- לאחרונה, התקשורת מדווחת על החמרת האכיפה כלפי צעירים חרדים שקיבלו צווי גיוס ולא התייצבו. צה"ל הודיע כי החל לנקוט בהליכים פליליים נגד מי שלא התייצבו לגיוס, בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות ביטחון. משמעות הדבר היא שהנמנעים מהתייצבות עלולים להיחשב כמשתמטים ולהיות חשופים לסנקציות פליליות, כולל עיכוב יציאה מהארץ ואפשרות למעצר.
- בנוסף, גורמים במערכת הביטחון ובמשרד המשפטים, כולל היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מציעים להרחיב את הסנקציות האישיות על חרדים שלא מתגייסים. ההצעות כוללות שלילת הטבות כלכליות, כגון סבסוד מעונות יום, הנחות בארנונה וביטול הנחות בדמי ביטוח לאומי.
- בדיונים בכנסת, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, הדגיש את הצורך בסנקציות אישיות, כמו איסור יציאה מהארץ ומעצר על ידי המשטרה הצבאית, בנוסף לשלילת הטבות, כדי להבטיח עמידה ביעדי הגיוס.
- אגף התקציבים במשרד האוצר ממליץ על החלת סנקציות אישיות מיידיות על חרדים שלא מתגייסים, ללא תקופת הסתגלות, בשל הצורך המיידי בכוח אדם בצה"ל. ההמלצות כוללות שלילת הטבות כלכליות למשקי הבית של המשתמטים.
- סוגיית הסנקציות האישיות נמצאת במרכז הדיונים על חוק הגיוס החדש, עם דגש על מציאת איזון בין עמידה ביעדי הגיוס לבין שמירה על זכויות הפרט.
סיכום
פטור משירות צבאי על רקע דת מוסדר בחוק ובתקנות, אך יישומו דורש עמידה בתנאים קפדניים. נשים יכולות לקבל פטור באופן ישיר על בסיס הצהרה, בעוד שגברים היו עד לאחרונה חייבים להיות תלמידי ישיבה על מנת ליהנות מהסדר "תורתו אומנותו". קיימים מנגנוני פיקוח למניעת ניצול לא ראוי של הפטור, ולמי שנדחתה בקשתו קיימות אפשרויות לערעור בפני גורמים צבאיים ואף משפטיים.
הסוגייה נמצאת בראש סדר היום הציבורי מזה תקופה וצפויה להמשיך להיות כזו ולהוות אתגר משמעותי לצה"ל ולחברה הישראלית כולה. עו"ד בני דור זמין על מנת לסייע לזכאים לפטור להשיגו ולממשו.
לאור העובדה שמדובר בנושא בעל משמעויות פוליטית, חברתית ומשפטית גדולות ביותר- קשה מאד, עד בלתי אפשרי, להעריך כיצד יתפתחו הדברים וחשוב מאד להיות קשובים לפרסומים השונים באמצעי התקשורת.
